אופנוע בווייטנאם לישראלים: רישיון, ביטוח ובטיחות

ישראלי יכול לרכוב על אופנוע בווייטנאם באופן חוקי, אם יש לו רישיון ישראלי לאופנוע ורישיון נהיגה בינלאומי. וייטנאם מכירה רק ברישיון בינלאומי לפי אמנת וינה מ-1968, והרישיון הישראלי מונפק לפי אמנת וינה. מי שיש לו רק רישיון לרכב פרטי, לא מורשה לרכוב, וביטוח הנסיעות שלו עלול לא לכסות תאונה.

במדריך הזה: מה החוק בווייטנאם דורש, מה זה אומר לבעלי רישיון ישראלי, מה הביטוח מכסה, איך שוכרים אופנוע, מתי עדיף Easy Rider, ואיך רוכבים בבטחה בעיר ובהרים. המידע נכון לאוקטובר 2026, לפי מקורות רשמיים ומדריכים מ-2026. זה לא ייעוץ משפטי: לפני הטיסה, בדקו בעצמכם מול משרד התחבורה, מול השגרירות ומול חברת הביטוח.

בקיצור: מה צריך כדי לרכוב

מה	פרט
רישיון ישראלי	רישיון קבוע בתוקף, עם דרגת אופנוע (A, A1 או A2)
רישיון בינלאומי	לפי אמנת וינה 1968; מונפק בישראל, תקף ל-3 שנים
רק רישיון לרכב (B)	לא מספיק לאופנוע
קסדה	חובה בחוק, לנהג ולנוסע
ביטוח	כיסוי מיוחד לאופנוע, בתנאי שיש רישיון מתאים
בלי רישיון מתאים	נוסעים עם Easy Rider או עם נהג

מה החוק בווייטנאם דורש

לפי החוק הווייטנאמי, תייר יכול לרכוב על אופנוע באחד משני מצבים:

1. רישיון וייטנאמי, או רישיון זר שהומר לרישיון וייטנאמי.
2. רישיון בינלאומי לפי אמנת וינה מ-1968, יחד עם הרישיון המקורי מארץ המוצא, שכולל דרגת אופנוע. וייטנאם מכירה ברישיונות האלה מאז 2016.

מה וייטנאם לא מכירה: רישיון בינלאומי לפי אמנת ז’נבה מ-1949. לכן, למשל, הרישיונות הבינלאומיים מארצות הברית, מאוסטרליה ומקנדה לא תקפים בווייטנאם.

המרה לרישיון וייטנאמי לא רלוונטית כמעט לתיירים. לפי מקורות מ-2026, מאז 1 ביולי 2026 אפשר להגיש בקשת המרה רק עם ויזה או אישור שהייה שנשארו בהם לפחות 90 יום, והרישיון הווייטנאמי פג יחד עם הוויזה.

ומה זה אומר לישראלים

הרישיון הבינלאומי הישראלי מונפק לפי אמנת וינה. כך כתוב באתר משרד התחבורה: הרישיון הבינלאומי “מאפשר לנהוג במדינות זרות בהתאם לדרגות רישיון הנהיגה, בתנאי שיוצמד אליו רישיון ישראלי קבוע מפלסטיק בתוקף, בהתאם לאמנת וינה”. לפי נתוני האו”ם, ישראל חתמה על האמנה ב-1968 ואשררה אותה. כלומר, בעל רישיון ישראלי לאופנוע שמוציא רישיון בינלאומי עומד בדרישה הווייטנאמית.

שימו לב לסתירה: מאמר בעיתון הווייטנאמי Viet Nam News מונה את ישראל בין המדינות שלא חתומות על אמנת 1968. לפי נתוני האו”ם ומשרד התחבורה, הטענה הזו לא מדויקת. בכל זאת, כדי לא להסתבך מול שוטר או מול חברת ביטוח, כדאי לבקש אישור בכתב.

שלוש נקודות חשובות:

• הדרגה קובעת. הרישיון הבינלאומי מתרגם את הרישיון הישראלי, ולא מוסיף לו דרגות. אם ברישיון הישראלי יש רק דרגת B (רכב פרטי), אין לכם רישיון לאופנוע, גם לא בווייטנאם.
• גם קטנוע הוא אופנוע: כמעט כל הקטנועים להשכרה בווייטנאם הם של 110–150 סמ”ק, ודורשים רישיון לאופנוע, גם אם הם אוטומטיים.
• מחזיקים את שני המסמכים: את הרישיון הישראלי הפיזי ואת הרישיון הבינלאומי, כל הזמן בזמן הרכיבה.

איך מוציאים רישיון בינלאומי בישראל

לפי אתר משרד התחבורה (gov.il):

1. איפה: בתחנות הצילום שנותנות שירות מטעם משרד התחבורה, או בחברות המורשות לתרגם: אופטיקה הלפרין ומרמנת.
2. מה להביא: רישיון נהיגה ישראלי קבוע ופיזי בתוקף. עם רישיון זמני, צריך גם תעודת זהות או דרכון.
3. תוקף: שלוש שנים, או עד שפג תוקף הרישיון הישראלי, המוקדם מביניהם.
4. מתי: לפני הטיסה. אי אפשר להוציא רישיון בינלאומי ישראלי בווייטנאם.

ביטוח: החלק שהכי חשוב לבדוק

תאונת אופנוע היא אחת הסיבות הנפוצות לפינוי רפואי של מטיילים בדרום-מזרח אסיה, ועלות של אשפוז או הטסה הביתה יכולה להגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים. לכן, לפני שרוכבים:

• בדקו אם הפוליסה מכסה רכיבה על אופנוע. ברוב הפוליסות זו הרחבה בתשלום נוסף.
• בדקו את תנאי הרישיון. כמעט כל הפוליסות מתנות את הכיסוי ברישיון תקף לאותו כלי רכב, לפי החוק במדינת היעד. רכיבה בלי רישיון מתאים עלולה לבטל את הכיסוי לגמרי.
• נהג או נוסע: יש פוליסות שמכסות נוסע על אופנוע, למשל עם Easy Rider, גם בלי הרחבה. שאלו במפורש.
• נפח מנוע: חלק מהפוליסות מגבילות את הכיסוי לאופנועים עד נפח מסוים.
• קסדה ואלכוהול: רכיבה בלי קסדה או אחרי שתייה מבטלת את הכיסוי כמעט בכל פוליסה.
• ביטוח צד שלישי: בהשכרה בווייטנאם, האופנוע מגיע לרוב בלי ביטוח מקיף. נזק לאופנוע או לרכב אחר עלול לצאת מהכיס.

שלוש דרכים לחוות את הכבישים

אפשרות	רישיון	סיכון	מתאים ל
רכיבה עצמית	חובה, כולל דרגת אופנוע	הגבוה ביותר	רוכבים מנוסים עם רישיון
Easy Rider (נוסע מאחורי נהג)	לא צריך	בינוני	רוב המטיילים, בעיקר בהרים
רכב עם נהג	לא צריך	נמוך	משפחות, מטיילים מבוגרים

Easy Rider הוא הפתרון שרוב המטיילים בוחרים בלולאת הא ג’יאנג ובמעבר האי ואן. נהג מקומי מסיע אתכם על אופנוע, מכיר את הדרך ואת מזג האוויר, ועוצר בנקודות התצפית ובכפרים. רואים את אותם נופים, בלי להתמודד לבד עם עליות תלולות, משאיות ובורות בכביש. לפי מקורות מ-2026, Easy Rider ללולאת הא ג’יאנג של ארבעה ימים עולה בערך 300–500 אירו לאדם, כולל לינה ואוכל.

סיורי Easy Rider בהא ג’יאנג

השכרת אופנוע: מה לבדוק

אם יש לכם רישיון מתאים ואתם רוצים לרכוב בעצמכם:

• סוג האופנוע: בעיר מספיק קטנוע אוטומטי. בהרים עדיף אופנוע עם הילוכים (ידני או חצי-אוטומטי), שנותן שליטה טובה יותר בירידות.
• בדיקה לפני היציאה: בלמים, צמיגים, אורות, צופר ומראות. צלמו את האופנוע מכל הצדדים לפני שאתם לוקחים אותו.
• קסדה טובה: הקסדות שמגיעות עם ההשכרה לרוב פשוטות. בהרים, בקשו קסדה מלאה או חצי-מלאה, או קנו אחת בעיר.
• דרכון: חלק מחברות ההשכרה מבקשות להשאיר את הדרכון כפיקדון. עדיף להשאיר פיקדון כספי, כי הדרכון נדרש בכל מלון.
• חוזה: בקשו חוזה כתוב, עם המחיר, הפיקדון ומה קורה במקרה של תקלה או נזק.
• מחיר: לפי מקורות מ-2026, קטנוע בעיר עולה כ-100,000–200,000 ₫ ליום, ובהא ג’יאנג השכרה ל-4 ימים עולה כ-35–70 $.

בטיחות בכביש: הכללים שלא כתובים

התנועה בווייטנאם נראית כאוטית, אבל יש בה היגיון:

• זורמים, לא עוצרים פתאום. כולם צופים את התנועה של כולם. עצירה או סטייה פתאומית מסוכנות יותר מנסיעה איטית ויציבה.
• צופר הוא הודעה, לא כעס. משתמשים בו כדי לומר “אני כאן”, בעיקר לפני עקיפה ובפניות עיוורות.
• הגדול צודק. משאיות ואוטובוסים לא יעצרו בשבילכם. בכבישים הרריים, אוטובוסים עוקפים בפניות; היצמדו לצד הכביש.
• בהרים: ירידות ארוכות שוחקות את הבלמים. השתמשו בבלימת מנוע בהילוך נמוך, ועצרו לקרר את הבלמים בירידות ארוכות.
• גשם ובוץ: הכביש נעשה חלקלק מאוד. בעונת הגשמים יש סכנת מפולות בהרים; בדקו תחזית ושאלו את מקום הלינה לפני שיוצאים.
• לילה: אל תרכבו בחושך בהרים. התאורה בכבישים מעטה, ויש בעלי חיים על הכביש.
• אלכוהול: בווייטנאם המגבלה היא אפס אלכוהול לנהגים, והקנסות גבוהים.

רכיבה בעיר

• האנוי והו צ’י מין: התנועה צפופה מאוד, עם אלפי אופנועים בכל צומת. גם רוכבים מנוסים מתקשים בימים הראשונים. GrabBike, טרמפ על אופנוע עם נהג, נותן את החוויה בלי הסיכון.
• הוי אן, נין בין ודה נאנג: קל יותר, עם פחות תנועה. מקום טוב להתחיל בו, אם יש לכם רישיון.
• חנייה: בערים חונים בחניוני אופנועים בתשלום קטן, ומקבלים פתק. אל תשאירו קסדה או תיק על האופנוע.
• כיוון התנועה: בווייטנאם נוסעים בצד ימין, כמו בישראל. אבל בפועל, אופנועים נוסעים לפעמים נגד הכיוון בשולי הכביש.

אם עוצר אתכם שוטר

שוטרי תנועה בווייטנאם עוצרים לעיתים רוכבים זרים, בעיקר בדרכים לצפון. כמה כללים:

• הישארו רגועים ומנומסים.
• הציגו את הרישיון הישראלי ואת הרישיון הבינלאומי, ואת מסמכי האופנוע שקיבלתם בהשכרה.
• אם יש קנס, בקשו קבלה רשמית.
• צלמו את המסמכים לפני הנסיעה, ושמרו עותק בטלפון.

אם קרתה תאונה

1. עצרו ובדקו פציעות. אם יש פצוע, התקשרו לאמבולנס, 115.
2. התקשרו למוקד החירום של חברת הביטוח לפני שאתם משלמים על טיפול גדול, אם אפשר. הם יפנו לבית חולים מתאים, ולפעמים ישלמו ישירות.
3. תעדו: צלמו את המקום, את כלי הרכב ואת הנזק, ושמרו את פרטי המעורבים.
4. משטרה: בתאונה עם נפגעים או עם נזק משמעותי, יגיעו שוטרים. חברת הביטוח תבקש בדרך כלל דו”ח משטרה.
5. חברת ההשכרה: עדכנו אותה. החוזה קובע מה אתם משלמים על נזק לאופנוע.
6. שמרו כל קבלה על טיפול, תרופות ותיקונים.

איפה שווה לרכוב

• לולאת הא ג’יאנג: המסלול הפופולרי ביותר, כ-350 ק”מ בהרים הצפוניים, עם מעבר מא פי לנג ונהר נו קווה. ראו לולאת הא ג’יאנג.
• מעבר האי ואן: כביש מעל הים בין דה נאנג להואה, כ-20 ק”מ. אפשר לעשות אותו ביום, עם המזוודה ברכב נפרד.
• נין בין: כבישים שקטים ושטוחים בין שדות האורז. מקום טוב להתחיל בו, גם על אופניים.
• הא ג’יאנג וקאו באנג: מי שיש לו זמן ממשיך מהא ג’יאנג לאזור קאו באנג ולמפל באן ג’יוק.
• ערים: רכיבה בהאנוי ובהו צ’י מין היא אתגר גם לרוכבים מנוסים. ברוב המקרים, Grab על אופנוע (GrabBike) הוא פתרון טוב יותר.

צ’קליסט לפני שרוכבים

1. רישיון ישראלי עם דרגת אופנוע.
2. רישיון בינלאומי, שהוצאתם בישראל לפני הטיסה.
3. ביטוח נסיעות עם הרחבה לאופנוע, ותשובה בכתב מחברת הביטוח.
4. קסדה טובה, כפפות, נעליים סגורות ומעיל גשם.
5. אופנוע שנבדק וצולם לפני היציאה, וחוזה השכרה.
6. מספר הטלפון של חברת ההשכרה ושל מוקד החירום של הביטוח.
7. תוכנית לאן נוסעים היום, ומתי מגיעים לפני החושך.

המשך התכנון

• לולאת הא ג’יאנג: המסלול, הימים והמחירים.
• תחבורה בווייטנאם: טיסות פנים, רכבות, אוטובוסים ו-Grab.
• המדריך המלא לטיול בווייטנאם.